סתיו

רוחות קרירות מתחילות לנשב בערבים, 

השדות מתמלאים בריחות זרעי השומר המבשילים, קולות נדידת העגורים נשמעים חולפים בלהקותיהם. 

העיזים ההרות הולכות ומתמלאות, מדדות דשנות בהרים. מקפצות עם רגליהן על ענפי העץ הגבוהים, נהנות מהירוק הנצחי שיש לחורש להציע.

 ריחות האלה והאשחר נישאים באוויר, העדר דוהר ועט אל החרובים שהרועה מפזר מן העצים העמוסים..

החלב מתמתק והולך ומתמעט לקראת ההמלטות. הבאר זורמת בזרימה חלושה, ממתינה להמלא.

הכל מכין עצמו לבואו של החורף.

 חורף

"עם הגשם הראשון נפרשות היריעות הרחבות מתחת לעצי הזית, ריח השמן של הזיתים הבשלים כבר עומד באוויר, מלכלך את הידיים העסוקות, נכבש לשמן זית כתית וממלא את המערה הצוננת.

פעיות דקות מתחילות להשמע, גדיים נולדים בדיר, במרעה, בהרים, אמהות מלקקות אותם במסירות והם מצטנפים מחובקים יחד בערימות להתחמם מצינת הלילה.

האדמה רטובה ובוצית, שאריות העשב הצהוב מרקיבות. לאט לאט מתחיל לבצבץ עשב חדש, דקיק, ובמהירות שאין לתארה פורץ וצובע את ההרים בירוק עז, רענן שמהר מצטרפים אליו צבעי הפריחה המשגעת בזה אחר זה .

וכשכבר הכל עולה על גדותיו, השקדיות פורחות לסחרור חושים מלא.

הבאר עולה על גדותייה ומתמלאת לקראת ימי היובש.

חיים נכנסים בתוך חיים."

 אביב

"ימי האביב הגיעו, הפריחה הולכת ומתעמעמת. העשב דוהה ומצהיב ומתוכו, כמו נחמה, עולה הצימוח העז והדשן של הצמחייה שהמתינה כל החורף. עמודים זקופים ורודים של חוטמית זיפנית מאירים בתוך היובש, השקדים מלבלבים בירוק בוהק, שיבולים ירוקות של חיטת בר ממלאות את המרחב והאזוב... האזוב מולך בכל! 

הוא מבשיל בגבעולים בשרניים רכים, ממלא את החלקות בריח חריף. בידיים חרוצות נקטף לצרורות, צרורות הממלאים את אוהל הייבוש ועוד בטרם נאגר בצנצנות זעתר חתומות הוא כבר מתבל את הגבינות הטריות מהחלב שהולך וגובר. 

הגדיים יוצאים למרעה ראשון, תחילה בלהקות צעירות ושובבות, מדלגים ומתגוששים ואז מצטרפים לעדר המנוסה, לומדים את קולות הרועה שמוביל אותם אל כל חלקה טובה בהרים.

ימי החום מתקרבים ובאים."